<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ג:</h2>
רב הונא בדינא מכניף י' רבנן ורב אשי בטריפתא מכניף לכולהו טבחי, אמר, כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא — פי' חתיכה קטנה מן הקורה.
<b>הערוך ערך שבגד</b>
<h2>דף ד:</h2>
או שלא היה מופלא של בית דין שם. גמר' לא היה מופלא של בית דין שם — פטורין, שהיה ללמד ממנו שהוא הרב שבכולם ולא למדו.
<b>הערוך ערך פלאגא</b>
<h2>דף ח:</h2>
אין חייבין על שמיעת קול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקדשיו — פי' שבועת ביטוי הוא שכתוב "לבטא בשפתים להרע ולהטיב" (ויקרא ה', ד'), כלומר מבטא בדבר שלא לצורך שאוכל ושלא אוכל ואינו דבר של ממון.
<b>הערוך ערך בטגא</b>
<h2>דף ט.</h2>
נכתביה רחמנא או בדלות או בעשירות, מ"ט כתיבי בדלי דלות.
<b>הערוך ערך דל</b>
אשם תלוי — היחיד והנשיא חייבין, ומשיח ובי"ד פטורין.
<b>הערוך ערך אשם</b>
<h2>דף י:</h2>
"כי ישרים דרכי ה"' וגו' (הושע י"ד, י'). מסקנא משל ללוט ושתי בנותיו, הן נתכוונו לשם מצוה — "צדיקים ילכו בם", הוא שנתכוון לשם עבירה — "ופושעים יכשלו בם".
<b>הערוך ערך ישר</b>
<h2>דף יא.</h2>
איסורי קא מטמטם — פי' לא עביד לוותורי נפשיה אלא טעם עבירות בעי למיטעם.
<b>הערוך ערך מטמטם</b>
<h2>דף יא:</h2>
אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים — פי' כהן גדול שהיה בבית ראשון היה משוח שהיה להם שמן המשחה. בבית שני שלא היה להן שמן היה מתמנה כ"ג בלבישת ח' בגדים, לפי שכל זמן שהיה הדיוט היה משמש בד' בגדים. נתרבה בח' ונעשה כ"ג. משוח שעבר — כגון שאירע פסול לכ"ג ונתמנה אחר תחתיו ואח"כ חוזר ראשון לעבודתו, אותו ששימש כשאירע פסול לכ"ג — נקרא משוח שעבר.
<b>הערוך ערך משחגא</b>
<h2>דף יב.</h2>
ת"ר, כיצד מושחין את המלכים, כמין נזר, והכהנים — כמין כי, מאי כמין כי, אמר רב מנשיא בר גדא, כמין כי יוני — פירוש יצק שמן על ראש אהרן וירד אילך ואילך כמין שתי טיפי מרגליות על זקנו וזו צורתו.
<b>הערוך ערך כיגא</b>
על קיקלי דמתא מחסיא תיבו, ולא על אפדני פומבדיתא — "שער החרסית" (ירמיה י"ט, ב') תרג' תרע קיקליתא. "חבקו אשפתות" (איכה ד', ה') תרג' גפיפו קיקלתן.
<b>הערוך ערך קקלגב</b>
טב גילדנא סריא למיכל מכותחא דרמי כיפי — פי' גילדנא... דג.
<b>הערוך ערך גלדן</b>
<h2>דף יב:</h2>
על כל המתים רצה — מבדיל קמי שפה שלו. רצה — אינו מבדיל, על אביו ועל אמו — מבדיל — פי' מבדיל קמי שפה — שקורע בית צואר ממש, אינו מבדיל — שקורע למטה משפה.
<b>הערוך ערך קמי</b>
<h2>דף יג.</h2>
בזמן ששניהן עומדין בקלקלה, האיש קודם — פי' האיש במשכב והאישה בקובה.
<b>הערוך ערך קלגד</b>
אמרכל — "שומר הסף" (ירמיה ל"ה, ד') תרג' אמרכליא, "ונשיא נשיאי הלוי" (במדבר ג', ל"ב) תרג' ואמרכלא — פי' אמרכל שהוא מר על הכל.
<b>הערוך ערך אמרכל</b>
מפני מה הכל מושלין בעכבר, א"ל, מפני שסיאורו רע. מאי היא, אמר רב, אפי' גגמי גייצי. רב פפא אמר, אפי' שופתא דמרא גייצי — פי' גוגמי — יש בקטניות שזונין כמו (כלאים פ"א מ"א) זונין בחיטין כך יוצא בתוך הפולים קטניות אטומין וקשים שאין נכססין בשיני אדם, וכן עופות ובהמות אין אוכלין אותן כי אטומין הן וקשין כמו אבן ונקראין בלשון לעז גוגני. פי' גייצי — מקרטמין, וגייצי גייסי וכייסי לשון אחד הוא כאמרך הכוסס את החטה, ובודאי העכברין כוססין ומקרטמין דברים שאין אדם ולא עוף ולא בהמה כוססין אותן. וי"מ, מפני מה חתול מושל בעכבר מפני שסיאורו רע. מאי היא, שאפילו גלימי גייצי כלומר שכל כך הם רשעים שאפילו גלימא כוססין ומשברין דבר שאין להם הנאה ממנו אלא כדי לעשות הפסד לאנשים בעלי הכסות.
<b>הערוך ערך גגמי</b>
<h2>דף יג:</h2>
שופתא במרא גייסי — עיי' בע' גוגמי.
<b>הערוך ערך שפתגא</b>
חמשה דברים משיבין את התלמוד, האוכל פת חיטין וכש"כ חיטין עצמן, והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח, והרגיל ביין ובשמים, והרגיל בשמן זית, והשותה מים של שירי עיסה וכו'.
<b>הערוך ערך חמש</b>
והאוכל מזומליסטרון — פי' כלי של מתכת ראשו אחד מזלג וראשו אחד כף, מזלג מעלין לו בשר מן היורה וכף מעלין בו מרק. פ"א, כעין תרווד כפה דפרזלא דמסקין ביה כוורדיקא ושחלין ביה בשר. פי' זומליסתרין עשה תרין, כלומר דין עביד תרין עבידתא, כדתנן ניטל כפה טמאה מפני המזלג. פ"א, שמעביר הזוהמא לסטר.
<b>הערוך ערך זמלסטר</b>
אף בבית המשתה עושה אותן סניפין — פי' שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהן, דהוויין סניפים לזקנים כסניף זה שעושין לקורה גדולה. אמר רבא, ובחיי אביהן הוא דעושין אותן סניפין מפני כבוד אביהן.
<b>הערוך ערך סנף</b>
אחרים אומרים — ר' מאיר, יש אומרים — ר' נתן.
<b>הערוך ערך אחרגג</b>
א"ל רשב"ג לר' נתן, נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב בית דין, למהוי נשיא מי אהני לך — פי' קמרא — חגורה שחוגרין אותו באבנט אלא שהיא רחבה יותר מאבנט וקובעין עליה כסף וזהב, ומשמשי מלכים לובשין אותה, וזהו דגרסינן בפ' במה אשה (שבת נ"ט ע"ב) אמר רב יהודה, קמרא — שרי וכו'... וזה מעשה דרשב"ג כשביקש ר' נתן לחלוק עליו להיות נשיא שהיה ר' נתן בבלי, ובכמה מקומות אמרינן ר' נתן בבלאה הוא, והיה אביו ראש הגולה בבבל והיו ראשי גליות רגילין ללבוש חגורות דאינון קמרי ולעמוד לפני מלכי פרסיים עד סוף מלכות פרס, ועלה ר' נתן לא"י והיה אב בית דין, לפיכך אמרו לו אם הועילה לך חגורה של ראש גלות שלבש אביך להיות אב בי"ד, הלא די לך זאת, ובקשת להיות גם נשיא זה פי' ר' שרירא גאון, וכעין זה הפי' פירשנו בע' נסך. "חגרו שקים" (איוב ב', י') תרגום קמרו שקים על בשריהון.
<b>הערוך ערך קמרגג</b>
<h2>דף יד.</h2>
סיני ועוקר הרים — פי' בידו גמר התלמוד כהלכה למשה מסיני.
<b>הערוך ערך סןגג</b>
הכל צריכין למרי חטיא.
<b>הערוך ערך מרגב, חטגה</b>
נחמני — הוא אביי כמפורש בערך אביי.
<b>הערוך ערך נחמני</b>
רבי זירא חריף ומקשי.
<b>הערוך ערך חרףגג</b>
מתון ומסיק — תר"י "ויקרב משה את משפטן" (במדבר כ"ז, ה') מתון וזריז "אך זה היום שקיוינוהו מצאנו ראינו" (איכה ב', ט"ז) תרג' ברם דין יומא דהוינן מתינן אשכחנא חזינא, "ואליהו חכה" (איוב ל"ב, ד') תרג' ואליהו מתן.
<b>הערוך ערך מתןגב</b>
